פסק-דין בתיק עפ"ג 23357-05-12

המערער הורשע על פי הודאתו, בבית משפט השלום,  בעבירת תקיפה בצוותא הגורמת חבלה כפי שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן.

נאשם נוסף באותו כתב אישום היה אחיו של המערער והדיון בין השניים הופרד למעשה. חלקו של האח במעשים ובעבירות שבכתב האישום המתוקן היה משמעותי בהרבה מחלקו של המערער וכלל בנוסף עבירה של פציעה בסכין בצוותא.

גזר דינו של האח ניתן בראשונה ובית משפט השלום הסתפק בנסיבותיו בהטלת עונש של 400 שעות של"צ, מאסר על תנאי ופיצוי.

בעקבות כך, ובעקבות תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניין המערער הגיעה התביעה להסדר טיעון עם באי כח המערער דנן לפיו התביעה תסכים לקבלת המלצת התסקיר להימנע מהרשעת המערער ולהסתפק בענישתו בעבודות של"צ.

בישיבת הטיעונים לעונש, לא התייצב נציג התביעה, וב"כ המערער הציג בפני ביהמ"ש את הסדר הטיעון המחודש האמור, תוך שהפנה אותו לגזר הדין בעניין הנאשם הנוסף (האח), לתסקיר מעודכן ולשאר הנסיבות.

בית משפט השלום לא אימץ את הסדר הטיעון ומצא כי על אף העובדה שמעשיו של המערער על פי כתב האישום המתוקן חמורים פחות, ובצורה משמעותית, ממעשי הנאשם הנוסף - אין מקום על אף הסדר הטיעון להימנע מהרשעתו.

בגזר הדין הטיל עליו בית משפט השלום ארבעה חודשי מאסר על תנאי, של"צ בהיקף 100 שעות ופיצוי למתלונן בסך 1,500 ש"ח.

בפנינו ערעורו של המערער על פסק דין זה. לטענת ב"כ המערער, המקרה דנן איננו נמנה על החריגים הנדירים שבהם לא יסכים בית משפט לעתירה משותפת בהסדר טיעון ובנוסף גזר הדין נמצא בלתי מידתי על פי עקרון מדיניות אחידות הענישה ובהינתן תוצאת פסק דינו של העבריין הבכיר יותר באותה פרשה.

בישיבת היום הודיעה ב"כ המדינה, ודבריה פורטו לעיל, כי המדינה אינה חוזרת בה מעמדתה בבית משפט השלום ועל כן מסכימה היא לקבלת הערעור.

לאחר בחינת הדברים, החלטנו לקבל הערעור.

מסכימים אנו עם בית משפט השלום כי מעשיו של המערער, גם בהיקף אליו תוחמו בכתב האישום המתוקן, מבטאים התנהגות אלימה ופורעת חוק, אשר ברגיל לא תהלום לה תוצאה של הימנעות מהרשעה.

עם זאת, הלכה היא, כי בית משפט יאמץ ברגיל הסדר טיעון אליו הגיעו המאשימה והנאשם וזאת מהנימוקים והתכליות שפורטו בהרחבה בפסיקה לעניין הלכה זו.

לדעתנו המקרה דנן אינו נמנה על אחד מאותם חריגים קיצוניים ביותר שבהם יסטה בית משפט מהכלל האמור.

בהינתן זאת, בהינתן עמדת התביעה בפנינו ובפני בית משפט השלום ובהינתן מידת הדין כפי שנקבעה ביחס לנאשם הנוסף, אנו מחליטים לקבל את הערעור ולבטל את הרשעתו של המערער כפי שנקבעה בבית משפט השלום.

אנו מוסיפים וקובעים, כי המערער ירצה את עבודות השל"צ בהיקף של 140 שעות (תחת 100 השעות כפי שנקבעו בבית משפט קמא) ויפצה את המתלונן ב- 1,500 ש"ח.

עבודות השל"צ יבוצעו במסגרת בה החל כבר המערער בביצוען ושירות המבחן מתבקש להודיע לבית משפט זה תוך 30 יום על המסגרת בדבר תוספת 40 שעות השל"צ אותה קבענו.

<#3#>

ניתן והודע היום י"ד תמוז תשע"ב, 04/07/2012 במעמד הנוכחים.